רבי יצחק אייזיק טאביר (טאובר): הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך צפונות ויקי
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 7: שורה 7:
בשנת תרנ"ו 1896 הדפיס את הספר '[[מטל השמים]]' פירוש למסכת אבות, וזהו החיבור היחיד שידוע ממנו, ההסכמות לספר ניתנו כבר בשנת תרמ"ג 1883 ומלשון ההסכמות ברור כי ניתנו על חיבורים נוספים בהלכה ועוד שאינם בידינו, לפי המסורת של המשפחה כל חיבוריו עלו באש בשריפה שפרצה בביתו ורק פירושו על מסכת אבות נשאר לפליטה.
בשנת תרנ"ו 1896 הדפיס את הספר '[[מטל השמים]]' פירוש למסכת אבות, וזהו החיבור היחיד שידוע ממנו, ההסכמות לספר ניתנו כבר בשנת תרמ"ג 1883 ומלשון ההסכמות ברור כי ניתנו על חיבורים נוספים בהלכה ועוד שאינם בידינו, לפי המסורת של המשפחה כל חיבוריו עלו באש בשריפה שפרצה בביתו ורק פירושו על מסכת אבות נשאר לפליטה.


== תשובות אליו: ==
== תשובות אליו ==


* שו"ת מהר"י אשכנזי: יו"ד סי' טו, טז. (לרבי יצחק אייזיק טאביר בזאבילטוב)
* שו"ת מהר"י אשכנזי: יו"ד סי' טו, טז. (לרבי יצחק אייזיק טאביר בזאבילטוב)

גרסה מ־10:38, 13 ביולי 2021

רבי יצחק אייזיק טאביר (מכונה גם 'טאובר', 'טויבר'. תר"י - תרס"ב, 1850 - 1902) כיהן כאב"ד פוטילה שברומניה, ומחבר הספר 'מטל השמים' על פרקי אבות.

ביוגרפיה

נולד בתר"י 1850 לאביו רבי אפרים זלמן טאביר אב"ד זבלטוב, נשא את גיטל בתו של רבי צבי הירש שפירא אב"ד ראדוביץ, לאחר שנת תרל"ד 1874 נתמנה לאב"ד בפוטילה[1], בשנת תרנ"ג החליט לעלות לארץ והתיישב בירושלים, זמן קצר לאחר מכן פרצה מגיפה ואחד מילדיהם נפטר, לאחר מקרה זה חזרו לרומניה לבקשת אשתו גיטל שאמרה כי עלתה לארץ לחיות בה ולא למות בה, יום שישי אחד לאחר הדלקת נרות בא חייל אוסטרי לביתם וביקש שימכרו לו יי"ש, האשה סירבה בשל השבת שנכנסה, והחייל דקר אותה למוות, רבי יצחק סבר שמותה היה עונש על ירדתם מהארץ והחליט לחזור ולהתיישב בארץ, בשנת תרנ"ז 1897 עלה יחד עם בנו יהודה ליב והתיישב בצפת, את שאר ילדיו פיזר בין קרוביו ברומניה, טרם עלייתו הספיק להדפיס את ספרו מטל השמים בשנת תרנ"ו 1956. נפטר בתרס"ב 1902 ונקבר בצפת, לאחר פטירתו חזר בנו יהודה ליב לרומניה.

חיבוריו

בשנת תרנ"ו 1896 הדפיס את הספר 'מטל השמים' פירוש למסכת אבות, וזהו החיבור היחיד שידוע ממנו, ההסכמות לספר ניתנו כבר בשנת תרמ"ג 1883 ומלשון ההסכמות ברור כי ניתנו על חיבורים נוספים בהלכה ועוד שאינם בידינו, לפי המסורת של המשפחה כל חיבוריו עלו באש בשריפה שפרצה בביתו ורק פירושו על מסכת אבות נשאר לפליטה.

תשובות אליו

  • שו"ת מהר"י אשכנזי: יו"ד סי' טו, טז. (לרבי יצחק אייזיק טאביר בזאבילטוב)
  • שו"ת ברכת רצ"ה: סי' יג[2]
  • שו"ת מהרי"א הלוי: סי' יג, (התשובה משנת תרל"ד, לרבי יצחק אייזיק מזאבליטוב).

לקריאה נוספת

ד"ר ברינה טאובר-פרידר, דע את אבותיך: קורות משפחת ר' יצחק טאובר מדוד המלך ועד ימינו, עמ' 215

מאיר הניש, עיר ומתים: זבלוטוב המלאה והחרבה

הרב מאיר וונדר , "רבי יצחק אייזיק טאביר (טאובר)", אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ג, עמ' 1, באוצר החכמה

הערות שוליים

  1. ^ בשו"ת מהרי"א הלוי: סי' יג, תשובה אליו לזבלטוב משנת תרל"ד
  2. ^ התשובה לר' יצחק אייזיק ללא שם משפחה אולם ככל הנראה מדובר בר' יצחק אייזיק טאביר, על פי השוואה של התאריך והנושא לתשובות שצוינו