רבי יעקב מסלתון טראב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך צפונות ויקי
(יצירת דף עם התוכן "רבי '''יעקב ב"ר יוסף הכהן טראב-מסל'''תון (תרי"א, 1851, דמשק - ליל כ"ב בטבת תרפ"ג, 9 בינואר 1923, ביירו...")
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{אישיות|שם=רבי יעקב מסלתון-טראב|תאריך לידה=תרי"א 1851|תאריך פטירה=כ"ב טבת תרפ"ג, 9 בינואר 1993|אב=רב יוסף הכהן|מקום רבנות=ביירות|תפקיד=חכם באשי, אב בית דין|חיבוריו=[[דבר טוב]], [[בית יעקב]], [[שארית יעקב]]|בן/בת זוג=רוזא|מקום לידה=דמשק|מקום פטירה=ביירות}}
רבי '''יעקב ב"ר יוסף הכהן טראב-מסל'''תון (תרי"א, 1851, דמשק - ליל כ"ב בטבת תרפ"ג, 9 בינואר 1923, ביירות) היה החכם באשי של ביירות{{הערה|גיורא פוזיילוב, '''גדולי רבני סוריה והלבנון''', ספרית המורה הדתי: תולדות ישראל, ירושלים: משרד החינוך, 1995. עמ' 157.}} ואב בית הדין שלה.
רבי '''יעקב ב"ר יוסף הכהן טראב-מסל'''תון (תרי"א, 1851, דמשק - ליל כ"ב בטבת תרפ"ג, 9 בינואר 1923, ביירות) היה החכם באשי של ביירות{{הערה|גיורא פוזיילוב, '''גדולי רבני סוריה והלבנון''', ספרית המורה הדתי: תולדות ישראל, ירושלים: משרד החינוך, 1995. עמ' 157.}} ואב בית הדין שלה.
==קורות חיים==
==קורות חיים==

גרסה מ־06:20, 15 בדצמבר 2020

רבי יעקב מסלתון-טראב
תאריך לידהתרי"א 1851
מקום לידהדמשק
תאריך פטירהכ"ב טבת תרפ"ג, 9 בינואר 1993
מקום פטירהביירות
תפקידחכם באשי, אב בית דין
מקום רבנותביירות
חיבוריודבר טוב, בית יעקב, שארית יעקב
אברב יוסף הכהן
בן/בת זוגרוזא

רבי יעקב ב"ר יוסף הכהן טראב-מסלתון (תרי"א, 1851, דמשק - ליל כ"ב בטבת תרפ"ג, 9 בינואר 1923, ביירות) היה החכם באשי של ביירות[1] ואב בית הדין שלה.

קורות חיים

נולד בדמשק שבסוריה לרב יוסף הכהן טראב. נהג לקום בחצות הלילה ללמוד בבית מדרשו של רבי חיים ויטאל. נשא לאישה את רוזא. לאחר מלחמת העולם הראשונה, כשביירות עברה משלטון עות'מאני למנדט הצרפתי, התקשה הרב מסלתון להתאים את עצמו לייצוג הקהילה היהודית מול השלטון החדש. בעקבות זאת ביקשה הקהילה כי יתפטר.[דרוש מקור] את מקומו ירשו הרב נסים יהודה דנון והרב שלמה טאג'ר.

נפטר בביירות ביום כ"ב בטבת ה'תרפ"ג (1923).

ספריו

  • ספר דבר טוב - ספר דרשות שנשא הרב בענייני התשובה, שבת זכור, שבת הגדול, בר מצווה, תפילין, דרשות לכבוד אביו ואמו והספדים. כל דרשה בספר זה מתחילה באותיות שם הוי"ה. לספר זה ביקש המחבר שלא יכתבו הספדים את טעמו הוא מנמק בהקדמת ספרו: "כי דרך הרבנים המסכימים ומעריבים להגדיל בתואר המחבר ומעלתו. ואני חוששני מחטאת פן יהיה לי לתקלה להכביד עונשי עלי אחרי מותי לכן מנעתי את עצמי והדן אותי לכף זכות מה' תהיה משכורתו. אורך ימים ושנות חיים ותבא עליו ברכת טוב".
  • ספר בית יעקב (ב' כרכים)
  • ספר שארית יעקב (ב' כרכים) - דרושים וחידושים על הרמב"ם, שהדפיסו צאצאיו לאחר פטירתו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ גיורא פוזיילוב, גדולי רבני סוריה והלבנון, ספרית המורה הדתי: תולדות ישראל, ירושלים: משרד החינוך, 1995. עמ' 157.