רבי אבא מרי בן אליגדור: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''אַבָּא מָרִי בֶּן אֶלִיגְדוֹר שֶׂן נַגָּרִי''' (לעיתים: סן או סניור, '''אשתרוק דה נובס''') היה מלומד | רבי '''אַבָּא מָרִי בֶּן אֶלִיגְדוֹר שֶׂן נַגָּרִי''' (לעיתים: סן או סניור, '''אשתרוק דה נובס''') היה מלומד יהודי פרובנסלי, ומחכמי פרובנס ברבע הראשון של המאה ה-14. מלבד עיסוקו בתלמוד היה אבא מרי גם פילוסוף, אסטרונום ורופא. | ||
אבא מרי חי בעיר | אבא מרי חי בעיר סלון {{אנ|Salon-de-Provence}}. שנות לידתו ופטירתו המדויקות אינן ידועות, ואולם נכתב כי בשנת ה'צ"ה, 1335, כבר היה זקן בא בימים. | ||
== יצירתו == | == יצירתו == | ||
יצירתו של אבא מרי בן אליגדור חבקה את כל תחומי העניין שלו, לפי רבי | יצירתו של אבא מרי בן אליגדור חבקה את כל תחומי העניין שלו, לפי רבי אברהם אבן לטיף,{{הערה|בספרו "שערי שמים", עמ' 76.}} חיבר אבא מרי ספרים בחכמת הטבע, ההיגיון, הפילוסופיה, פירושים על המקרא ועל ספר איוב, חידושים על כמה ממסכתות התלמוד הבבלי ועל פרקי דרבי אליעזר. חלק מכתביו אלו השתמרו ונמצאים בספריות ברחבי אירופה. | ||
משה שטיינשניידר הסתפק אם לייחס לאבא מרי את כתיבת המבוא ליסודות, ספרו של אוקלידס, אך לדעת לוי גינצבורג בערכו של אבא מרי באנציקלופדיה היהודית, אין מקום לספק בנושא זה, ואבא מרי הוא אכן מחבר המבוא. | |||
== תלמידיו == | == תלמידיו == | ||
מבין תלמידיו של אבא מרי נודעו: | מבין תלמידיו של אבא מרי נודעו: קלונימוס בן קלונימוס והאסטרונום שמואל בן יהודה ממרסיי. האחרון כתב עליו בהקדמתו לעותק של אלמגסט: {{ציטוטון|יגעתי בחכמת התכונה עם החכם הישיש השלם מורנו הרב אבא מרי יצ"ו הידוע בהמון שן אשטרוג דנובש... במגדל שלון יע"א}}. | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||
גרסה אחרונה מ־10:51, 12 באפריל 2024
רבי אַבָּא מָרִי בֶּן אֶלִיגְדוֹר שֶׂן נַגָּרִי (לעיתים: סן או סניור, אשתרוק דה נובס) היה מלומד יהודי פרובנסלי, ומחכמי פרובנס ברבע הראשון של המאה ה-14. מלבד עיסוקו בתלמוד היה אבא מרי גם פילוסוף, אסטרונום ורופא.
אבא מרי חי בעיר סלון (אנ'). שנות לידתו ופטירתו המדויקות אינן ידועות, ואולם נכתב כי בשנת ה'צ"ה, 1335, כבר היה זקן בא בימים.
יצירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
יצירתו של אבא מרי בן אליגדור חבקה את כל תחומי העניין שלו, לפי רבי אברהם אבן לטיף,[1] חיבר אבא מרי ספרים בחכמת הטבע, ההיגיון, הפילוסופיה, פירושים על המקרא ועל ספר איוב, חידושים על כמה ממסכתות התלמוד הבבלי ועל פרקי דרבי אליעזר. חלק מכתביו אלו השתמרו ונמצאים בספריות ברחבי אירופה.
משה שטיינשניידר הסתפק אם לייחס לאבא מרי את כתיבת המבוא ליסודות, ספרו של אוקלידס, אך לדעת לוי גינצבורג בערכו של אבא מרי באנציקלופדיה היהודית, אין מקום לספק בנושא זה, ואבא מרי הוא אכן מחבר המבוא.
תלמידיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
מבין תלמידיו של אבא מרי נודעו: קלונימוס בן קלונימוס והאסטרונום שמואל בן יהודה ממרסיי. האחרון כתב עליו בהקדמתו לעותק של אלמגסט: ”יגעתי בחכמת התכונה עם החכם הישיש השלם מורנו הרב אבא מרי יצ"ו הידוע בהמון שן אשטרוג דנובש... במגדל שלון יע"א“.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- "אַבָּא מָרִי בֶּן אֶלִיגְדוֹר שֶׂן נַגָּרִי", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק א, עמודים 8–9, באתר HebrewBooks
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר' אַבָּא מָרִי בֶּן אֶלִיגְדוֹר", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב:, תש"ו, עמ' 1, באתר HebrewBooks
- לוי גינצבורג, אבא מרי בן אליגדור, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית תבנית:שפת קישור
- כתב יד, פרוש ספר איוב לאבא מארי בן אליגדור, מאה 14, לונדון, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ^ בספרו "שערי שמים", עמ' 76.