הדפוס העברי בפיורדא

מתוך צפונות ויקי

הדפוס העברי בפיורדא (פירט, עיר במדינת בוואריה שבגרמניה; מאוית גם פירת. בגרמנית: Fürth; בפרנקונית מזרחית: Färdd;) פעל בין השנים תנ"א, 1691 -

סקירה

בית הדפוס הראשון בפיורדא החל לפעול בשנת תנ"א, הדפוס הוקם בעקבות סגירת הדפוס בווילהמרשדארף הסמוכה, מיני אז פעלו מספר בתי דפוס בעיר.

דפוס רבי יוסף שניאור


הדפוס הראשון הוקם על ידי רבי יוסף שניאור בעידוד אביו פרנס עדת ישראל בפיורדא הטפסר רבי שלמה זלמן שניאור, רבי יוסף השיג קיומים וכתבי זכייה מהנסיך כריסטיאן אלברט להקמת בדפוס,

המפקח על הדפוס היה רבי משה מנחם נחום כ"ץ ב"ר יהודה ליב מקראקא שהיה עשיר ניסיון בכל ענפי הדפוס, את החומר הטיפוגרופי הביא מבית חרושת ליציקת אותיות בפראג.

המסדרים: רבי יעקב צבי ב"ר משה איסטרייך (תנ"א תנ"ז), רבי צבי ב"ר פלק כ"ץ קימלברוט (תנ"א תנ"ב), רבי ירמיה אריה ב"ר שמואל זנוויל פפיטש (תנ"ד תנ"ח), רבי שמחה ב"ר יצחק יידליש כ"ץ (תנ"ב תנ"ד), ואחותו רייכל (תנ"ב תנ"ח)

המגיהים: תנ"א 1691 - תנ"ב 1962 - רבי רפאל בן מרדכי גומפיל אלטשול מפראג; תנ"ב 1692 - תנ"ה 1695 - רבי שמואל זנוויל ב"ר יעקב פפיטש מקראקא; תנ"ו 1696 - תנ"ז 1697 - רבי חיים זעליג ב"ר נתנאל ש"ץ מפיורדא.

המדפיס: רבי ישכר בער ב"ר ישכר כ"ץ מפראג (תנ"א)

בשנת תנ"ב כאשר היו עסוקים בהדפסת הש"ע ח"מ, הלך לעולמו רבי יוסף שניאור וניהול הדפוס עבר לידי אחיו רבי אברהם שניאור, יחד עם רבי יצחק בינג.

הספרים שהודפסו בדפוס זה:

בשנת תנ"א: גלילות ארץ ישראל, הנהגת האדם, טוביה, יורה חטאים, ישועות ונחמות, מגלה עמוקות, עט סופר.

בשנת תנ"ב: שולחן ערוך - חושן משפט, אגרת הקודש, זהב שיבה, כנסת הגדולה - חושן משפט, נחלת שבעה, קהלת יעקב, שו"ת מהר"י בן לב - חלק ד'.

בשנת תנ"ג: חכם לב, חלקי אבנים, פטירת מרים ואהרן, קצור של"ה, שבתא דריגלא.

בשנת תנ"ד: ארחות צדיקים, געטליך ליד, מעשי ה', עלה דיונה.

בשנת תנ"ה: בן סירא, תקון שבת.

בשנת תנ"ו: זרע קודש, קצור של"ה.

בשנת תנ"ז: דרך ישרה, מאור הקטן, מקור חיים, משתה יין, ש"ע של רבי אליעזר הקטן.

בשנת תנ"ח: וזאת ליהודה, ליד, מעשה שושן, צדיק תמים, תקוני שטרות.

דפוס רבי מאדל מאנשבאך


בסוף שנת תנ"א הוקם דפוס נוסף על ידי הנכבד ראש פרנסי המדינה רבי מאדל מאנשבאך, את הדפוס הוא הקים בביתו של מנהיג הקהילה רבי צבי הירש ב"ר יוסף הלוי סג"ל.

המסדרים: רבי יואל ב"ר אהרן (תנ"א תנ"ט), מרת רייכל בת רבי שמחה ב"ר יצחק יידליש כ"ץ (תנ"א - תנ"ב).

המגיה: רבי אליהו ב"ר שמעון הלוי מאיטינגן.

בשנת תס"ב עקב מלשינות הורתה הממשלה לשרוף את כל הספרים, מיני אז פסקה פעילות בית הדפוס.

הספרים שהודפסו בדפוס זה:

בשנת תנ"א: תחית המתים.

בשנת תנ"ב: הגן, יפה תואר על מדרש רבה

בשנת תנ"ג: תפוחי זהב.

בשנת תנ"ד: בית שמואל.

בשנת תנ"ה:

בשנת תנ"ו: