רבי אפרים זלמן טאביר (טאובר)

מתוך צפונות ויקי
גרסה מ־11:19, 25 ביולי 2021 מאת צפונות (שיחה | תרומות)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

רבי אפרים זלמן טאביר (מכונה גם 'טאובר', 'טויבר'. בערך תק"ע - בערך תר"ם, בערך 1810 - בערך 1880) - כיהן כאב"ד בעיירה זבלוטוב (זאבלטוב) שבאוקראינה.

ביוגרפיה[עריכה | עריכת קוד מקור]

לא ידוע מי היה אביו, אמו היתה רבקה בת ר' זלמן מדליטין, בידי רבי אפרים זלמן היה כתב יוחסין שייחסו בן אחר בן למהר"ם מרוטנבורג, נשתמר בידי המשפחה ואבד בשואה,[1] מקור השם טאובר לפי מסורת המשפחה הוא על שם נהר 'טאובר' הזורם ליד רוטנבורג.

כיהן כראב"ד זבאלטוב בתקופת רבי יעקב ובנו רבי מנדל הגר, היה גדול בתוי"ש, ממשכימי קום לביהמ"ד של רבי יעקב הגר, שקוע בלימודיו בדיני תורה, ובהוראת תלמידים שלא על מנת לקבל פרס, בעל מוח חריף ובקי בהויות העולם, נמוך קומה, נפטר לפני תרמ"ג.

א. קייש ב'עיר ומתים' כותב שחיבר ספר, למעשה לא ידוע על חיבור ממנו.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אשתו: טשארנא - בתו של רבי אייזיק האב"ד הראשון בבורשא

ילדיו:

  • ר' יצחק אייזיק, מילא את מקומו ועבר לפוטילא
  • ר' מאיר, חינכו לתורה והיה סוחר שלא הצליח בעסקיו
  • ר' קאפל, הוסמך לרבנות ע"י רבי משה תאומים בעל 'דבר משה' ובתר"ע מרבי ישראל איסר שטערנהאל אב"ד באיאן, והיה תקופה מורה הוראה ביאבלונוב (סטאפטשעט)[2]
  • בתו מ' מרים זו' ר' יחיאל חיים קרמר, סיטונאי יין בטשרנוביץ קיימו צדקה והכנסת אורחים ולא זכו לבנים.
  • ייתכן שר' חיים מרוזונוב היה בנו

תשובות אליו ואזכורים[עריכה | עריכת קוד מקור]

תשובות אליו:

  • שואל ומשיב (בין השנים תרי"ז תרכ"ו): קמא ח"א סי' סט (שם משפחתו מאויית בטעות צייטער), שד, ח"ג סי' כד, רביעאה ח"ג סי' קכז.
  • בית שלמה (בין השנים תרי"ט תרל"ב): או"ח, סי' לה, ע, יו"ד ח"א סי' פח, קנט, אה"ע סי' סח, צט קז.
  • מהרי"א הלוי (בשנים תרל"ו-תרל"ט): ח"ב סי' קכו, קלה.
  • אורין תליתאי לר' משה תאומים: סי' קנו (וזכורני כי היה שאלתו.... אשר דיבר עמי בע"פ בהיותינו בקאלימייע...).
  • דבר משה: תנינא סי' ו, סה, סו.

איזכורים נוספים:

אבן יקרה: קמא, אה"ע סי' כ"ה.

דבר משה לר' משה תאומים: סי' קב, (ואת המו"ץ הרב מוה' אפרים זלמן נ"י ידעתיו כי הי' לו לפני כמה פעמים פסחון פה בשאלו' שהריץ ומצאתיו מלא דבר ה' זו הלכה ידין ויורה כדת של תורה)

בספר מגיד תעלומה פרמישלה תרל"ו דף קיא: ברשימת החתומים (פרענומראנטין) מזאבליטאב.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

ד"ר ברינה טאובר-פרידר, דע את אבותיך: קורות משפחת ר' יצחק טאובר מדוד המלך ועד ימינו, עמ' 215

מאיר הניש, עיר ומתים: זבלוטוב המלאה והחרבה

הרב מאיר וונדר , "רבי אפרים זלמן טאביר (טאובר)", אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ג, עמ' 1, באוצר החכמה

הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  1. ^ שלמה ברוך בלוי, שלום עבדו, עמ' 35, הע' 2
  2. ^ צפונות, תשנ"ב, עמ' קו