יומן מסנן ההשחתות

פרטים עבור פריט היומן 15

17:54, 6 באפריל 2022: 887nak (שיחה | תרומות) גרם להפעלת מסנן 0 כשביצע את הפעולה "edit" בדף רבי דוד טברסקי מטולנא. הפעולות שננקטו: חסימה; תיאור המסנן: (בדיקה)

שינויים שבוצעו בעריכה

רבי '''דוד טברסקי''' ([[תקס"ח]], [[1808]] - [[י' באייר]] [[תרמ"ב]], [[1882]]) היה בנו השישי של רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]], ומקים [[חסידות טולנה]].
==תולדותיו==
נולד ב[[צ'רנוביל]] לרבי מרדכי ופייגא, בתו של רבי [[דוד לייקס]] תלמיד [[הבעל שם טוב]]. נולד בעת חתונת אחותו מלכה עם רבי יחיאל מיכל מ[[דרוהוביץ']], נכדו של רבי [[ברוך ממז'יבוז']] וב[[סנדק (יהדות)|סנדק]]אות כובד רבי ברוך. נקרא על שם סבו רבי דוד לייקס. רבי ברוך אמר על בכייתו:"הקטן בוכה כמו חכם". לימים ייחסו בחסידות טולנא משמעות רבה למשפט זה. בילדותו למד אצל אחיו רבי [[יעקב ישראל מצ'רקס]]. בגיל 5 התארס עם יענטע דבורה, בתו של רבי [[ישראל אברהם מזל|ישראל אברהם]] מ[[צ'רני-אוסטרהא]] בנו של רבי [[זושא מאניפולי]] וחתנו וממלא מקומו של רבי [[זאב וולף מצ'רני-אוסטראה]]. ארוסתו התייתמה שנה לאחר מכן וגדלה אצל אביו רבי מרדכי. נישא בגיל 13 בצ'רנוביל. נסע גם לרבי [[אברהם יהושע השיל מאפטא]] על פי עצת אביו.


תקופה לאחר פטירת אביו בשנת [[תקצ"ז]], החל לכהן באדמו"רות בווסילקיוב הסמוכה ל[[קייב]]. שמו התפרסם באזור וחסידים רבים נסעו לחצרו. עקב התפתחות החצר, נחשד על ידי השלטונות במרידה וסבל מרדיפות. בשנת [[ה'תרי"ב|תרי"ב]] עבר ל[[טאלנה]] (Talne, Тальне́) שבדרום אוקראינה. על סיבת מעברו יש שתי גרסאות, או מפחד מהשלטון או בגלל שטולנה הייתה גבוהה והאוויר בה הטיב לרבי דוד. עם מעברו חובר שיר עממי בין [[יהודי אוקראינה]]:"דער רבי איז געווען אין וואסילקוב יעצט איז ער אין טאלנא" (הרבי היה בוואסילקוב וכעת הוא בטולנה) או בגרסה אחרת "רבי דוד'ל, רבי דוד'ל וואסילקיובער, וואסילקיובער, און יעצט איז ער אין טאלנא" (רבי דוד מווסילקיוב, כעת הוא בטולנה). השיר הושר בעצב בווסילקיוב ובשמחה בטולנה, והושר גם בליצנות בפי [[ליטאים (זרם)|מתנגדים]] וה[[משכילים]]{{הערה|לשיר זה מספר לחנים, שניים מהם מושרים עד היום בחסידות טולנה.}}.
לאחר מעברו לטולנה גדלה חצרו ואלפי חסידים נסעו אליו בהיותו בעל מופת ופועל ישועות. בין חסידיו היה בן אחיינו, רבי מרדכי דב מ[[חסידות הורניסטייפול|הורניסטייפול]]. רבי דוד נהג כאביו לנסוע מעיירה לעיירה לחזק את היהודים ולומר לפניהם דרשות חסידיות. בתקופה זו הדפיס חלק מספריו. בין מסעותיו נסע גם פעמיים ל[[אודסה]] שהייתה עיר של [[משכילים]]. במסורת חסידי טולנה מסופר שבנסיעותיו אלו משכילים רבים הפכו למאמינים ואדוקים. בשנת [[ה'תרל"ז|תרל"ז]] שכל את בנו היחיד, הרב מרדכי.
בשנת [[תרל"ח]] ([[1878]]) עבר ל[[גליציה]] והתגורר ב[[ברודי]], גם על סיבת מעברו לגליציה נאמרו שתי גרסאות, או עקב רדיפות השלטונות באוקראינה. או לגרסה אחרת מחמת רצונו לערוך 'גלות' אחר מות בנו, ולהפיץ ולחזק את תורת החסידות. לאחר שנה וחצי, גברו עליו לחצי החסידים והוא חזר לאוקראינה. בשנת [[תרמ"א]] נחלש רבי דוד, עקב זקנותו ועקב [[סופות בנגב|הפוגרומים באוקראינה]]{{הערה|[[אלכסנדר השלישי, קיסר רוסיה]] עלה לשלטון ומיד החלו פוגרומים ברחבי אוקראינה. בשנת [[תרמ"ב]] נחקקו חוקים מפלים נגד היהודים.}}. ב[[אייר]] תרמ"ב עמדה להיערך שמחת ה[[בר מצווה]] של נכדו מנחם נחום (נחומצ'ה), שיועד ליורשו באדמו"רות. רבי דוד שלח מכתבי הזמנה לחסידים רבים ושלח חסידים לעיירות אוקראינה לעודד את החסידים לבוא. רבי דוד ביקש מהחסידים לבוא כבר לשבת שלפני הבר מצווה, ([[י' באייר]]). בשבת זו [[קריאת התורה|קראו בתורה]] את [[פרשת אחרי מות]]. רבי דוד תמיד הקפיד לא לעלות לתורה בשבת זו, אך בפעם זו ביקש לעלות לתורה ואכן באותו יום נפטר.
היה מפורסם כאדם שמח ובהשפעתו חסידי טולנה התאפיינו בעליצות. כמו כן היה אדם שנון, ובספרות והמסורת החסידית נפוצות אימרות כנף בשמו.
===צאצאיו===
נכדו רבי [[חסידות טולנא|מנחם נחום]], הוכתר לממלא מקומו כ[[ינוקא]].
בנותיו היו:
*חיה, אשת רבי [[מנחם נחום טברסקי (טריסק)|מנחם נחום טברסקי]] מ[[חסידות טריסק|טריסק בריסק]].
*שיינדיל, אשת רבי מנחם נחום טברסקי מ[[חסידות שפיקוב|שפיקוב]].
*ציזיא חנה, אשת הרב חיים מאיר הלפרין מ[[ברדיצ'ב]] ובזיווג שני אשת רבי מרדכי טברסקי מ[[חסידות רחמסטריווקה|רחמסטריווקה]].
===ספריו===
הוציא שלושה ספרים בחייו:
*'''מגן דוד''' (ז'יטומיר [[תרי"ב]], לובלין [[תרל"ג]], לבוב [[תר"מ]]){{הערה|1=הספר יצא במהדורה מתוקנת ב[[ה'תש"ך]] (1960) על ידי נינו רבי יוחנן טברסקי - האדמו"ר מטולנא ב[[בית וגן]], ירושלים, בתוספת הקדמה על אופן לימוד ספרי חסידות. בהוצאות אלו הספר הודפס ב[[כתב רש"י]]. לפחות שלש מהדורות נוספות חדשות, באותיות מרובעות, יצאו החל משנת התשס"ח (2008), בידי רבי אשר ישעיה מלכיאל, מבית שמש (נכדו של רבי יוחנן).}}
*'''ברכת דוד''' (ז'יטומיר [[תרכ"ב]])
*'''קהלת דוד''' (לובלין [[תרמ"ב]])
==לקריאה נוספת==
*שלמה זלמינא וינברג, '''נצח שבנצח''', תשנ"ד
==קישורים חיצוניים==
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28727&st=&pgnum=132 רבי דוד מטולנה] ב"כרם החסידות", [[היברובוקס]].
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

פרמטרים לפעולה

משתנהערך
שם חשבון המשתמש (user_name)
'887nak'
קבוצות (כולל קבוצות משתמעות) בהן נמצא המשתמש (user_groups)
[ 0 => 'bureaucrat', 1 => 'interface-admin', 2 => 'sysop', 3 => '*', 4 => 'user', 5 => 'autoconfirmed' ]
האם משתמש עורך דרך הממשק למכשירים ניידים או לא (user_mobile)
false
מזהה הדף (page_id)
0
מרחב השם של הדף (page_namespace)
0
שם הדף (ללא מרחב השם) (page_title)
'רבי דוד טברסקי מטולנא'
שם הדף המלא (page_prefixedtitle)
'רבי דוד טברסקי מטולנא'
פעולה (action)
'edit'
תקציר עריכה/סיבה (summary)
''
מודל התוכן הישן (old_content_model)
''
מודל התוכן החדש (new_content_model)
'wikitext'
קוד הוויקי של הדף הישן, לפני העריכה (old_wikitext)
''
קוד הוויקי של הדף החדש, אחרי העריכה (new_wikitext)
'רבי '''דוד טברסקי''' ([[תקס"ח]], [[1808]] - [[י' באייר]] [[תרמ"ב]], [[1882]]) היה בנו השישי של רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]], ומקים [[חסידות טולנה]]. ==תולדותיו== נולד ב[[צ'רנוביל]] לרבי מרדכי ופייגא, בתו של רבי [[דוד לייקס]] תלמיד [[הבעל שם טוב]]. נולד בעת חתונת אחותו מלכה עם רבי יחיאל מיכל מ[[דרוהוביץ']], נכדו של רבי [[ברוך ממז'יבוז']] וב[[סנדק (יהדות)|סנדק]]אות כובד רבי ברוך. נקרא על שם סבו רבי דוד לייקס. רבי ברוך אמר על בכייתו:"הקטן בוכה כמו חכם". לימים ייחסו בחסידות טולנא משמעות רבה למשפט זה. בילדותו למד אצל אחיו רבי [[יעקב ישראל מצ'רקס]]. בגיל 5 התארס עם יענטע דבורה, בתו של רבי [[ישראל אברהם מזל|ישראל אברהם]] מ[[צ'רני-אוסטרהא]] בנו של רבי [[זושא מאניפולי]] וחתנו וממלא מקומו של רבי [[זאב וולף מצ'רני-אוסטראה]]. ארוסתו התייתמה שנה לאחר מכן וגדלה אצל אביו רבי מרדכי. נישא בגיל 13 בצ'רנוביל. נסע גם לרבי [[אברהם יהושע השיל מאפטא]] על פי עצת אביו. תקופה לאחר פטירת אביו בשנת [[תקצ"ז]], החל לכהן באדמו"רות בווסילקיוב הסמוכה ל[[קייב]]. שמו התפרסם באזור וחסידים רבים נסעו לחצרו. עקב התפתחות החצר, נחשד על ידי השלטונות במרידה וסבל מרדיפות. בשנת [[ה'תרי"ב|תרי"ב]] עבר ל[[טאלנה]] (Talne, Тальне́) שבדרום אוקראינה. על סיבת מעברו יש שתי גרסאות, או מפחד מהשלטון או בגלל שטולנה הייתה גבוהה והאוויר בה הטיב לרבי דוד. עם מעברו חובר שיר עממי בין [[יהודי אוקראינה]]:"דער רבי איז געווען אין וואסילקוב יעצט איז ער אין טאלנא" (הרבי היה בוואסילקוב וכעת הוא בטולנה) או בגרסה אחרת "רבי דוד'ל, רבי דוד'ל וואסילקיובער, וואסילקיובער, און יעצט איז ער אין טאלנא" (רבי דוד מווסילקיוב, כעת הוא בטולנה). השיר הושר בעצב בווסילקיוב ובשמחה בטולנה, והושר גם בליצנות בפי [[ליטאים (זרם)|מתנגדים]] וה[[משכילים]]{{הערה|לשיר זה מספר לחנים, שניים מהם מושרים עד היום בחסידות טולנה.}}. לאחר מעברו לטולנה גדלה חצרו ואלפי חסידים נסעו אליו בהיותו בעל מופת ופועל ישועות. בין חסידיו היה בן אחיינו, רבי מרדכי דב מ[[חסידות הורניסטייפול|הורניסטייפול]]. רבי דוד נהג כאביו לנסוע מעיירה לעיירה לחזק את היהודים ולומר לפניהם דרשות חסידיות. בתקופה זו הדפיס חלק מספריו. בין מסעותיו נסע גם פעמיים ל[[אודסה]] שהייתה עיר של [[משכילים]]. במסורת חסידי טולנה מסופר שבנסיעותיו אלו משכילים רבים הפכו למאמינים ואדוקים. בשנת [[ה'תרל"ז|תרל"ז]] שכל את בנו היחיד, הרב מרדכי. בשנת [[תרל"ח]] ([[1878]]) עבר ל[[גליציה]] והתגורר ב[[ברודי]], גם על סיבת מעברו לגליציה נאמרו שתי גרסאות, או עקב רדיפות השלטונות באוקראינה. או לגרסה אחרת מחמת רצונו לערוך 'גלות' אחר מות בנו, ולהפיץ ולחזק את תורת החסידות. לאחר שנה וחצי, גברו עליו לחצי החסידים והוא חזר לאוקראינה. בשנת [[תרמ"א]] נחלש רבי דוד, עקב זקנותו ועקב [[סופות בנגב|הפוגרומים באוקראינה]]{{הערה|[[אלכסנדר השלישי, קיסר רוסיה]] עלה לשלטון ומיד החלו פוגרומים ברחבי אוקראינה. בשנת [[תרמ"ב]] נחקקו חוקים מפלים נגד היהודים.}}. ב[[אייר]] תרמ"ב עמדה להיערך שמחת ה[[בר מצווה]] של נכדו מנחם נחום (נחומצ'ה), שיועד ליורשו באדמו"רות. רבי דוד שלח מכתבי הזמנה לחסידים רבים ושלח חסידים לעיירות אוקראינה לעודד את החסידים לבוא. רבי דוד ביקש מהחסידים לבוא כבר לשבת שלפני הבר מצווה, ([[י' באייר]]). בשבת זו [[קריאת התורה|קראו בתורה]] את [[פרשת אחרי מות]]. רבי דוד תמיד הקפיד לא לעלות לתורה בשבת זו, אך בפעם זו ביקש לעלות לתורה ואכן באותו יום נפטר. היה מפורסם כאדם שמח ובהשפעתו חסידי טולנה התאפיינו בעליצות. כמו כן היה אדם שנון, ובספרות והמסורת החסידית נפוצות אימרות כנף בשמו. ===צאצאיו=== נכדו רבי [[חסידות טולנא|מנחם נחום]], הוכתר לממלא מקומו כ[[ינוקא]]. בנותיו היו: *חיה, אשת רבי [[מנחם נחום טברסקי (טריסק)|מנחם נחום טברסקי]] מ[[חסידות טריסק|טריסק בריסק]]. *שיינדיל, אשת רבי מנחם נחום טברסקי מ[[חסידות שפיקוב|שפיקוב]]. *ציזיא חנה, אשת הרב חיים מאיר הלפרין מ[[ברדיצ'ב]] ובזיווג שני אשת רבי מרדכי טברסקי מ[[חסידות רחמסטריווקה|רחמסטריווקה]]. ===ספריו=== הוציא שלושה ספרים בחייו: *'''מגן דוד''' (ז'יטומיר [[תרי"ב]], לובלין [[תרל"ג]], לבוב [[תר"מ]]){{הערה|1=הספר יצא במהדורה מתוקנת ב[[ה'תש"ך]] (1960) על ידי נינו רבי יוחנן טברסקי - האדמו"ר מטולנא ב[[בית וגן]], ירושלים, בתוספת הקדמה על אופן לימוד ספרי חסידות. בהוצאות אלו הספר הודפס ב[[כתב רש"י]]. לפחות שלש מהדורות נוספות חדשות, באותיות מרובעות, יצאו החל משנת התשס"ח (2008), בידי רבי אשר ישעיה מלכיאל, מבית שמש (נכדו של רבי יוחנן).}} *'''ברכת דוד''' (ז'יטומיר [[תרכ"ב]]) *'''קהלת דוד''' (לובלין [[תרמ"ב]]) ==לקריאה נוספת== *שלמה זלמינא וינברג, '''נצח שבנצח''', תשנ"ד ==קישורים חיצוניים== *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28727&st=&pgnum=132 רבי דוד מטולנה] ב"כרם החסידות", [[היברובוקס]]. ==הערות שוליים== {{הערות שוליים}}'
פלט unified diff של השינויים שבוצעו בעריכה (edit_diff)
'@@ -1,0 +1,29 @@ +רבי '''דוד טברסקי''' ([[תקס"ח]], [[1808]] - [[י' באייר]] [[תרמ"ב]], [[1882]]) היה בנו השישי של רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]], ומקים [[חסידות טולנה]]. +==תולדותיו== +נולד ב[[צ'רנוביל]] לרבי מרדכי ופייגא, בתו של רבי [[דוד לייקס]] תלמיד [[הבעל שם טוב]]. נולד בעת חתונת אחותו מלכה עם רבי יחיאל מיכל מ[[דרוהוביץ']], נכדו של רבי [[ברוך ממז'יבוז']] וב[[סנדק (יהדות)|סנדק]]אות כובד רבי ברוך. נקרא על שם סבו רבי דוד לייקס. רבי ברוך אמר על בכייתו:"הקטן בוכה כמו חכם". לימים ייחסו בחסידות טולנא משמעות רבה למשפט זה. בילדותו למד אצל אחיו רבי [[יעקב ישראל מצ'רקס]]. בגיל 5 התארס עם יענטע דבורה, בתו של רבי [[ישראל אברהם מזל|ישראל אברהם]] מ[[צ'רני-אוסטרהא]] בנו של רבי [[זושא מאניפולי]] וחתנו וממלא מקומו של רבי [[זאב וולף מצ'רני-אוסטראה]]. ארוסתו התייתמה שנה לאחר מכן וגדלה אצל אביו רבי מרדכי. נישא בגיל 13 בצ'רנוביל. נסע גם לרבי [[אברהם יהושע השיל מאפטא]] על פי עצת אביו. + +תקופה לאחר פטירת אביו בשנת [[תקצ"ז]], החל לכהן באדמו"רות בווסילקיוב הסמוכה ל[[קייב]]. שמו התפרסם באזור וחסידים רבים נסעו לחצרו. עקב התפתחות החצר, נחשד על ידי השלטונות במרידה וסבל מרדיפות. בשנת [[ה'תרי"ב|תרי"ב]] עבר ל[[טאלנה]] (Talne, Тальне́) שבדרום אוקראינה. על סיבת מעברו יש שתי גרסאות, או מפחד מהשלטון או בגלל שטולנה הייתה גבוהה והאוויר בה הטיב לרבי דוד. עם מעברו חובר שיר עממי בין [[יהודי אוקראינה]]:"דער רבי איז געווען אין וואסילקוב יעצט איז ער אין טאלנא" (הרבי היה בוואסילקוב וכעת הוא בטולנה) או בגרסה אחרת "רבי דוד'ל, רבי דוד'ל וואסילקיובער, וואסילקיובער, און יעצט איז ער אין טאלנא" (רבי דוד מווסילקיוב, כעת הוא בטולנה). השיר הושר בעצב בווסילקיוב ובשמחה בטולנה, והושר גם בליצנות בפי [[ליטאים (זרם)|מתנגדים]] וה[[משכילים]]{{הערה|לשיר זה מספר לחנים, שניים מהם מושרים עד היום בחסידות טולנה.}}. + +לאחר מעברו לטולנה גדלה חצרו ואלפי חסידים נסעו אליו בהיותו בעל מופת ופועל ישועות. בין חסידיו היה בן אחיינו, רבי מרדכי דב מ[[חסידות הורניסטייפול|הורניסטייפול]]. רבי דוד נהג כאביו לנסוע מעיירה לעיירה לחזק את היהודים ולומר לפניהם דרשות חסידיות. בתקופה זו הדפיס חלק מספריו. בין מסעותיו נסע גם פעמיים ל[[אודסה]] שהייתה עיר של [[משכילים]]. במסורת חסידי טולנה מסופר שבנסיעותיו אלו משכילים רבים הפכו למאמינים ואדוקים. בשנת [[ה'תרל"ז|תרל"ז]] שכל את בנו היחיד, הרב מרדכי. + +בשנת [[תרל"ח]] ([[1878]]) עבר ל[[גליציה]] והתגורר ב[[ברודי]], גם על סיבת מעברו לגליציה נאמרו שתי גרסאות, או עקב רדיפות השלטונות באוקראינה. או לגרסה אחרת מחמת רצונו לערוך 'גלות' אחר מות בנו, ולהפיץ ולחזק את תורת החסידות. לאחר שנה וחצי, גברו עליו לחצי החסידים והוא חזר לאוקראינה. בשנת [[תרמ"א]] נחלש רבי דוד, עקב זקנותו ועקב [[סופות בנגב|הפוגרומים באוקראינה]]{{הערה|[[אלכסנדר השלישי, קיסר רוסיה]] עלה לשלטון ומיד החלו פוגרומים ברחבי אוקראינה. בשנת [[תרמ"ב]] נחקקו חוקים מפלים נגד היהודים.}}. ב[[אייר]] תרמ"ב עמדה להיערך שמחת ה[[בר מצווה]] של נכדו מנחם נחום (נחומצ'ה), שיועד ליורשו באדמו"רות. רבי דוד שלח מכתבי הזמנה לחסידים רבים ושלח חסידים לעיירות אוקראינה לעודד את החסידים לבוא. רבי דוד ביקש מהחסידים לבוא כבר לשבת שלפני הבר מצווה, ([[י' באייר]]). בשבת זו [[קריאת התורה|קראו בתורה]] את [[פרשת אחרי מות]]. רבי דוד תמיד הקפיד לא לעלות לתורה בשבת זו, אך בפעם זו ביקש לעלות לתורה ואכן באותו יום נפטר. + +היה מפורסם כאדם שמח ובהשפעתו חסידי טולנה התאפיינו בעליצות. כמו כן היה אדם שנון, ובספרות והמסורת החסידית נפוצות אימרות כנף בשמו. +===צאצאיו=== +נכדו רבי [[חסידות טולנא|מנחם נחום]], הוכתר לממלא מקומו כ[[ינוקא]]. + +בנותיו היו: +*חיה, אשת רבי [[מנחם נחום טברסקי (טריסק)|מנחם נחום טברסקי]] מ[[חסידות טריסק|טריסק בריסק]]. +*שיינדיל, אשת רבי מנחם נחום טברסקי מ[[חסידות שפיקוב|שפיקוב]]. +*ציזיא חנה, אשת הרב חיים מאיר הלפרין מ[[ברדיצ'ב]] ובזיווג שני אשת רבי מרדכי טברסקי מ[[חסידות רחמסטריווקה|רחמסטריווקה]]. +===ספריו=== +הוציא שלושה ספרים בחייו: +*'''מגן דוד''' (ז'יטומיר [[תרי"ב]], לובלין [[תרל"ג]], לבוב [[תר"מ]]){{הערה|1=הספר יצא במהדורה מתוקנת ב[[ה'תש"ך]] (1960) על ידי נינו רבי יוחנן טברסקי - האדמו"ר מטולנא ב[[בית וגן]], ירושלים, בתוספת הקדמה על אופן לימוד ספרי חסידות. בהוצאות אלו הספר הודפס ב[[כתב רש"י]]. לפחות שלש מהדורות נוספות חדשות, באותיות מרובעות, יצאו החל משנת התשס"ח (2008), בידי רבי אשר ישעיה מלכיאל, מבית שמש (נכדו של רבי יוחנן).}} +*'''ברכת דוד''' (ז'יטומיר [[תרכ"ב]]) +*'''קהלת דוד''' (לובלין [[תרמ"ב]]) +==לקריאה נוספת== +*שלמה זלמינא וינברג, '''נצח שבנצח''', תשנ"ד +==קישורים חיצוניים== +*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28727&st=&pgnum=132 רבי דוד מטולנה] ב"כרם החסידות", [[היברובוקס]]. +==הערות שוליים== +{{הערות שוליים}} '
שורות שנוספו בעריכה (added_lines)
[ 0 => 'רבי '''דוד טברסקי''' ([[תקס"ח]], [[1808]] - [[י' באייר]] [[תרמ"ב]], [[1882]]) היה בנו השישי של רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]], ומקים [[חסידות טולנה]].', 1 => '==תולדותיו==', 2 => 'נולד ב[[צ'רנוביל]] לרבי מרדכי ופייגא, בתו של רבי [[דוד לייקס]] תלמיד [[הבעל שם טוב]]. נולד בעת חתונת אחותו מלכה עם רבי יחיאל מיכל מ[[דרוהוביץ']], נכדו של רבי [[ברוך ממז'יבוז']] וב[[סנדק (יהדות)|סנדק]]אות כובד רבי ברוך. נקרא על שם סבו רבי דוד לייקס. רבי ברוך אמר על בכייתו:"הקטן בוכה כמו חכם". לימים ייחסו בחסידות טולנא משמעות רבה למשפט זה. בילדותו למד אצל אחיו רבי [[יעקב ישראל מצ'רקס]]. בגיל 5 התארס עם יענטע דבורה, בתו של רבי [[ישראל אברהם מזל|ישראל אברהם]] מ[[צ'רני-אוסטרהא]] בנו של רבי [[זושא מאניפולי]] וחתנו וממלא מקומו של רבי [[זאב וולף מצ'רני-אוסטראה]]. ארוסתו התייתמה שנה לאחר מכן וגדלה אצל אביו רבי מרדכי. נישא בגיל 13 בצ'רנוביל. נסע גם לרבי [[אברהם יהושע השיל מאפטא]] על פי עצת אביו.', 3 => '', 4 => 'תקופה לאחר פטירת אביו בשנת [[תקצ"ז]], החל לכהן באדמו"רות בווסילקיוב הסמוכה ל[[קייב]]. שמו התפרסם באזור וחסידים רבים נסעו לחצרו. עקב התפתחות החצר, נחשד על ידי השלטונות במרידה וסבל מרדיפות. בשנת [[ה'תרי"ב|תרי"ב]] עבר ל[[טאלנה]] (Talne, Тальне́) שבדרום אוקראינה. על סיבת מעברו יש שתי גרסאות, או מפחד מהשלטון או בגלל שטולנה הייתה גבוהה והאוויר בה הטיב לרבי דוד. עם מעברו חובר שיר עממי בין [[יהודי אוקראינה]]:"דער רבי איז געווען אין וואסילקוב יעצט איז ער אין טאלנא" (הרבי היה בוואסילקוב וכעת הוא בטולנה) או בגרסה אחרת "רבי דוד'ל, רבי דוד'ל וואסילקיובער, וואסילקיובער, און יעצט איז ער אין טאלנא" (רבי דוד מווסילקיוב, כעת הוא בטולנה). השיר הושר בעצב בווסילקיוב ובשמחה בטולנה, והושר גם בליצנות בפי [[ליטאים (זרם)|מתנגדים]] וה[[משכילים]]{{הערה|לשיר זה מספר לחנים, שניים מהם מושרים עד היום בחסידות טולנה.}}.', 5 => '', 6 => 'לאחר מעברו לטולנה גדלה חצרו ואלפי חסידים נסעו אליו בהיותו בעל מופת ופועל ישועות. בין חסידיו היה בן אחיינו, רבי מרדכי דב מ[[חסידות הורניסטייפול|הורניסטייפול]]. רבי דוד נהג כאביו לנסוע מעיירה לעיירה לחזק את היהודים ולומר לפניהם דרשות חסידיות. בתקופה זו הדפיס חלק מספריו. בין מסעותיו נסע גם פעמיים ל[[אודסה]] שהייתה עיר של [[משכילים]]. במסורת חסידי טולנה מסופר שבנסיעותיו אלו משכילים רבים הפכו למאמינים ואדוקים. בשנת [[ה'תרל"ז|תרל"ז]] שכל את בנו היחיד, הרב מרדכי.', 7 => '', 8 => 'בשנת [[תרל"ח]] ([[1878]]) עבר ל[[גליציה]] והתגורר ב[[ברודי]], גם על סיבת מעברו לגליציה נאמרו שתי גרסאות, או עקב רדיפות השלטונות באוקראינה. או לגרסה אחרת מחמת רצונו לערוך 'גלות' אחר מות בנו, ולהפיץ ולחזק את תורת החסידות. לאחר שנה וחצי, גברו עליו לחצי החסידים והוא חזר לאוקראינה. בשנת [[תרמ"א]] נחלש רבי דוד, עקב זקנותו ועקב [[סופות בנגב|הפוגרומים באוקראינה]]{{הערה|[[אלכסנדר השלישי, קיסר רוסיה]] עלה לשלטון ומיד החלו פוגרומים ברחבי אוקראינה. בשנת [[תרמ"ב]] נחקקו חוקים מפלים נגד היהודים.}}. ב[[אייר]] תרמ"ב עמדה להיערך שמחת ה[[בר מצווה]] של נכדו מנחם נחום (נחומצ'ה), שיועד ליורשו באדמו"רות. רבי דוד שלח מכתבי הזמנה לחסידים רבים ושלח חסידים לעיירות אוקראינה לעודד את החסידים לבוא. רבי דוד ביקש מהחסידים לבוא כבר לשבת שלפני הבר מצווה, ([[י' באייר]]). בשבת זו [[קריאת התורה|קראו בתורה]] את [[פרשת אחרי מות]]. רבי דוד תמיד הקפיד לא לעלות לתורה בשבת זו, אך בפעם זו ביקש לעלות לתורה ואכן באותו יום נפטר.', 9 => '', 10 => 'היה מפורסם כאדם שמח ובהשפעתו חסידי טולנה התאפיינו בעליצות. כמו כן היה אדם שנון, ובספרות והמסורת החסידית נפוצות אימרות כנף בשמו.', 11 => '===צאצאיו===', 12 => 'נכדו רבי [[חסידות טולנא|מנחם נחום]], הוכתר לממלא מקומו כ[[ינוקא]].', 13 => '', 14 => 'בנותיו היו:', 15 => '*חיה, אשת רבי [[מנחם נחום טברסקי (טריסק)|מנחם נחום טברסקי]] מ[[חסידות טריסק|טריסק בריסק]].', 16 => '*שיינדיל, אשת רבי מנחם נחום טברסקי מ[[חסידות שפיקוב|שפיקוב]].', 17 => '*ציזיא חנה, אשת הרב חיים מאיר הלפרין מ[[ברדיצ'ב]] ובזיווג שני אשת רבי מרדכי טברסקי מ[[חסידות רחמסטריווקה|רחמסטריווקה]].', 18 => '===ספריו===', 19 => 'הוציא שלושה ספרים בחייו:', 20 => '*'''מגן דוד''' (ז'יטומיר [[תרי"ב]], לובלין [[תרל"ג]], לבוב [[תר"מ]]){{הערה|1=הספר יצא במהדורה מתוקנת ב[[ה'תש"ך]] (1960) על ידי נינו רבי יוחנן טברסקי - האדמו"ר מטולנא ב[[בית וגן]], ירושלים, בתוספת הקדמה על אופן לימוד ספרי חסידות. בהוצאות אלו הספר הודפס ב[[כתב רש"י]]. לפחות שלש מהדורות נוספות חדשות, באותיות מרובעות, יצאו החל משנת התשס"ח (2008), בידי רבי אשר ישעיה מלכיאל, מבית שמש (נכדו של רבי יוחנן).}}', 21 => '*'''ברכת דוד''' (ז'יטומיר [[תרכ"ב]])', 22 => '*'''קהלת דוד''' (לובלין [[תרמ"ב]])', 23 => '==לקריאה נוספת==', 24 => '*שלמה זלמינא וינברג, '''נצח שבנצח''', תשנ"ד', 25 => '==קישורים חיצוניים==', 26 => '*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=28727&st=&pgnum=132 רבי דוד מטולנה] ב"כרם החסידות", [[היברובוקס]].', 27 => '==הערות שוליים==', 28 => '{{הערות שוליים}}' ]
זמן השינוי בפורמט יוניקס (timestamp)
1649267693