רבי יצחק אייזיק טאביר (טאובר): הבדלים בין גרסאות בדף

נולד בתר"י 1850 לאביו [[רבי אפרים זלמן טאביר (טאובר)|רבי אפרים זלמן טאביר]] אב"ד זבלטוב, נשא את גיטל בתו של [[רבי צבי הירש שפירא]] אב"ד ראדוביץ, לאחר שנת תרל"ד 1874 נתמנה לאב"ד בפוטילה<ref>בשו"ת מהרי"א הלוי: סי' יג, תשובה אליו לזבלטוב משנת תרל"ד </ref>, בשנת תרנ"ג החליט לעלות לארץ והתיישב בירושלים, זמן קצר לאחר מכן פרצה מגיפה ואחד מילדיהם נפטר, לאחר מקרה זה חזרו לרומניה לבקשת אשתו גיטל שאמרה כי עלתה לארץ לחיות בה ולא למות בה, יום שישי אחד לאחר הדלקת נרות בא חייל אוסטרי לביתם וביקש שימכרו לו יי"ש, האשה סירבה בשל השבת שנכנסה, והחייל דקר אותה למוות, רבי יצחק סבר שמותה היה עונש על ירדתם מהארץ והחליט לחזור ולהתיישב בארץ, בשנת תרנ"ז 1897 עלה יחד עם בנו יהודה ליב והתיישב בצפת, את שאר ילדיו פיזר בין קרוביו ברומניה, טרם עלייתו הספיק להדפיס את ספרו מטל השמים בשנת תרנ"ו 1956. נפטר בתרס"ב 1902 ונקבר בצפת, לאחר פטירתו חזר בנו יהודה ליב לרומניה.